אני רוצה לשתף אותך במשהו אישי.
לצערי, אני לא יכולה לספור את מספר הפעמים שנכנסתי למיטה עם מישהו, (בדרך כלל דווקא זה היה הפרטנר הקבוע שלי) – בלי שממש רציתי, כי…״לא נעים, כבר הרבה זמן לא שכבנו״ או ״לא נעים, אנחנו כבר בחדר שלו, הוא מצפה לזה״, ויותר מזה, אני זוכרת מלא פעמים שריפרפנו על ״פורפליי״ או לקחנו את זה מהר מידי ולא באמת הייתי מוכנה לכניסה שלו לתוך היוני (=וואגינה) שלי – יוני זו המילה בסנסקריט ל״וואגינה״ – ומשמעותה גם ״מרחב מקודש״.
אז.. שאלה לי אלייך:
האם את מתייחסת לוואגינה שלך כאל מרחב מקודש?
כל כך הרבה מאיתנו התרגלנו לזלזל ביוני שלנו, או להתעלם ממנה, או לא לכבד את הקצב המיוחד שלה.
בסרטון שלמטה אני מדברת על החשיבות של ״להיות מוכנה לחדירה״ – למה זה כל כך חשוב ואיך את יכולה להתחיל לכבד את הוואגינה שלך יום יום. (זה בעיני גם ה-מפתח לכבוד שאנחנו כל כך רוצות מהפרטנר/ית שלנו – איך הוא יכול לכבד את היוני שלי אם אני לא מכבדת אותה בעצמי?)
אחרי שתצפי, אשמח לשמוע בתגובות איפה הסרטון הזה פוגש אותך?האם קרה לך מצב שלא היית מוכנה, אך עשית את זה בכל זאת? חשוב לדעת שאנחנו לא לבד עם החוויה הזאת!
מוזמנת לשתף כדי שעוד נשים יוכלו להחשף למידע החשוב הזה (הלוואי שהייתי שומעת את זה כשהייתי בת 17!!)
להורדת המתנה ממני – הערכה לאהבת הגוף שלך בדיוק בדיוק כפי שהיא לחצי כאן
לחיי אהבה עצמית וכבוד לגופנו,
באהבה!
אפרת
שמחה שדיברת על זה. נושא כל כך חשוב וקריטי, וכל תופעות הריצוי שמתנגשות איתו.
תודה על שעזרת לי לדייק
🙂
באהבה, סמדר – תודה על התגובה!
חשוב ונכון.
פשוט חבל שאין כמעט מודעות.
המקומות שלהן זה הביא אותנו בחיים של ריצוי… לא פשוט בלשון המעטה